מחכים לתגובה האירנית?

האירנים לא יתקפו, כנראה
לפחות לא בעתיד הנראה
זה כיף לדמיין,
מפחיד ועם זאת מרגיע
את הטיל הגרעיני עומד להגיע
אבל האמת הכואבת, הקשה באמת
היא שהמבצר רחוק מהתמוטט
כן, הוא שבור מסואב ורקוב
אך עודנו עומד ובעצם הוא כלוב
ובפרק הזמן של ימי חייכם
האויב הגדול ביותר שלכם
זהו האיש המושל עליכם.

ציוץ זה איננו מקטרת

אני לא יודע על מה את מדברים.
אני לא רואה צל הרים כהרים
גב גיבן כחטוטרת
"ציוץ זה איננו מקטרת"
ארבע מאות אלף שורות ביממה
שרועות בצל בציה שוממה
משוועות לאגם המידע המרווה
שילגום מהן לוגים מן ההווה.
הוה אומר – זהו לא שיר ציוץ
אם הוא לא מחר אצלכם בנעוץ.

שיר יאוש סתווי, אפרורי

בא לי לכבות את המחשב ולצאת להסתובב
ברחובות ולכתוב את מה שאני חושב
על שלטי חוצות ברחבי העיר
ואם מישהו יעבור שם ויעיר,
אשיב לו "אדוני! אני לא שואל אותך, בסדר?!
עד לפני שעה עוד ישבתי לי בחדר
מול מחשב מרצד וטבלאות נתונים
נתניהו עוד לא מלך ואנחנו נתינים
רק של האויר והשמש והרוח
ובדיוק לכן העולם הוא לי כלוח
אני כותב עליו מה שאני חושב ואז נהיה בטוח."

שיר תגובה סתווי

קח יום מחלה
תגיד יש לי בחילה
תרד מההיי-טק לעם
תלך לים-זה חינם
תיקח בירה בפחית צוננת
תראה את הטובעת – היא לא מתלוננת
תוציא את עצמך מחלום הבלהות
הכל טוב עם חול באצבעות
אולי ברחוב תמצא ספסל חם
תהיה כמו החתול – תירדם מול כולם
תתעורר בשבת יקיצה טבעית
בין אלפי מפגינים לבין מכתזית
קבל את הזרנוק ישר לפנים
אין לאן לברוח – את זה אתה מפנים
"טוב, ניסינו" אתה מתייבש וחושב
ועושה double back חזרה אל המחשב
כותב לי "שמע, היה נחמד, אך נשטפתי חזרה"
ואני אגיב לך "לפחות זו מוזה לשירה"

אגוז

נוהג. עורב מניח
אגוז על הכביש
מכוון גלגל לפצחו

שיר מייאש

טוב לשמוע, נחה דעתי
משל הייתי ימני ודתי
מושל בממשלה באמצעות משלים
ומשלים הכנסה ומסים מעלים
ובזמני החופשי (כזה עדיין יש)
הייתי כותב לך שיר מייאש
שוזר בו רב-עבר, להלן: פלינדרום
משאירך כביום היוולדך (רטוב ועירום)
מנצל תווים במידה
ומפרסם בטוויטר, קבל עם ועדה:
הדופק סנאית, יאנס קפודה.

ירוק ומגעיל

נסעתי למקום ירוק ומגעיל
נסעתי לשם ברינה ובגיל
ובאוטובוס בשש וחצי בבוקר
נסיעה בחינם שעלתה לי ביוקר
כי בכל פעם שנאלצתי לגלוח
הרגשתי כאילו יורים לי במוח
ואפילו לא יצאתי משם תוכניתן
אלא רק מפעיל מחשב גדול (לא קטן)

פרשת השבוע

מסיים את השבוע עם הלשון בחוץ
לחוץ ומחוץ מבחוץ, לא נחוץ
וגם חם היום אז רחוץ מזיעה
איך אין כמעט שום דבר חוץ מזה, אה?
רץ במעגלים כל היום כמו אוגר
ונשאר במקום ומרגיש מפגר
וכשמגיע סופ"ש, מבקש רק לנוח
שכוב כמו שנבוב באבוב, לא שחוח
לא רוצה לטייל, לבלות או לרקוד
אבל יש אירועים שעלי אז לפקוד
שזה טוב ונחמד וחביב, אבל בעיקר –
לא מה שהייתי בוחר לעשות, כלל ועיקר
וככה יוצא שגם הסופ"ש
מסתיים בלי מנוחה של ממש
ומיד מתחיל לו שבוע חדש.

צעירה יפה

צעירה יפה, מטופשת
ברשת. אחרי תמונה מטושטשת
של ערב של שוכרה
ואחת בבגד-ים
פתאום בטן מתרגשת:
"עוברים לגבעתיים"
ורק אני, מהצד השני
מתאבל על המוות השמח
הזה בטרם עת.

יהודה משי זהב

כותב לך שיר כל-כך מאוחר
בסוף היום שזה בעצם מחר
חשבתי על משהו שאני חושב שתאהב
ואני שוזר אותו בחוט משי זהב
ניחשת נכון, עוד כוכב נופל
מליקוי מאורות למקום קר ואפל
אתה מופתע? אני כבר ממזמן לא מצליח
להינות מפיצה מבלי להרוג את השליח
או כמו שכתב פה מישהו, אולי לוק בסון
משמעות חדשה לגמרי ל"זיהוי קורבנות אסון"